<h1>כל בו סימן קמ"ב</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ומה ששאלתם אם בני עיר אחת יכולין להשביע ולכוף בני עיר אחרת שם בעירם אף על פי שהם רחוקים. כך נראה לנו אם תקנה זו שהן מתקנין יש בה צורך ישובם כגון מס או מדות או שערים או שכר פועלים כגון אלה ודאי אין רשאין לכוף אלא בני עירם כדאמרינן רשאין בני העיר להסיע וכו' בני העיר אין בני עיר אחרת לא. אבל אם הוי עוברין בני עיר אחת על התורה או על הדין או שהורו על אחת מכל המצות שלא כהלכה רשאין בני עיר אחרת לכופם ולהחרימם כדי להחזירם למוטב ואינן יכולים לומ' אנו בשלנו ואתם בשלכ' אלא כל ישראל מצוין להכריחם שכן מצינו [סנהדרין פ"ו ע"ב] בזקן ממרא ובני עיר הנדחת שיושבי לשכת הגזית כופין אותם ודנין אותם.
